רובים חיידקים ופלדה - ג'ארד דיימונד
הספר רובים חיידקים ופלדה עוסק בשאלה מדוע בשנת 1532 הספרדים תחת הנהגתו של פיסרו שבו את אטהואלפה וכבשו את אימפרית האינקה, ומדוע לא חצו בני האינקה את האוקיינוס בכדי להביס את קרלוס הראשון במדריד? אותה השאלה בדיוק צריכה להישאל לגבי קורטז ומוקטסומה האצטקי.
קל לומר שניצחון זה התאפשר תודות לרובים, לחיידקים (המחלות שהאדם הלבן הביא איתו מאירופה), לסוסים (ששימשו ככלי מלחמה) אך מדוע לא היו אלו מצויים ברשות הילידים האמריקאיים ?
מדוע התפתח כל כך הקולניאליזם האירופאי והשתלט על שטחים נכבדים כל כך של העולם ?
מדוע יש הבדלים כה גדולים בין הרמות הטכנולוגיות – חברתיות – צבאיות של חברות שונות ?
אלו הן השאלות שעומדות בבסיס ספר זה, כשהמטרה היא לשלול סיבות הנעוצות בהבדלי גזע, ולהוכיח שהסיבות הן סביבתיות גרידא ->
דטרמניזם סביבתי.
הטיעון הוא ברור ולינארי – מציג קו התפתחות אחיד וקבוע לאורך ההיסטוריה, זה סוד קסמו וכוחו, אך זו גם נקודת חולשתו, שכן אינו מייחס חשיבות רבה למקריות ולתורת הכאוס, וקשה להאמין שניתן להסביר את ההיסטוריה כולה בעזרת משתנים בודדים.
מבחינת התפתחות חברתית, הכל תלוי במשך ההתפתחות חברתית כאשר נק' ההתחלה היא יצור עודפי מזון. לרוב שלב זה התרחש במקביל למהפיכה הניאוליתית – החקלאית.
כשלמדו בני האדם לביית צמחים ובעלי חיים, ולעבור מאורח חיים של ציידים לקטים לאורח חיים של רועי צאן וחקלאים, תנאי המחייה החלו להשתפר במהירות.
עודפי המזון הניעו כמה מתהליכי היסוד בחברה, ראשית הם אפשרו ישובי קבע ואת הפסקת הנדודים, ולשנוי זה בפני עצמו יש משוב חיובי על רמת החיים. שנית הוא אפשר את התחלת ההתמחויות – ניתן לאפשר לחלק מהאוכ' להפסיק לדאוג למזון ולספק לחברה מוצרים חשובים (כדוגמת כלי אבן משוכללים יותר); מובן שבמקביל להתפתחות ההתמחויות וכפועל יוצא שלהן החל גם המסחר להתפתח.
תהליך זה הביא בסופו של דבר למצב הנוכחי שבו רק מיעוט קטן באוכ' דואג ליצור המזון לטובת החברה כולה.
כמובן שהתמחויות אלו הן הבסיס לפיתוח טכנולוגי (רפואי, צבאי..).[1] לבסוף חברות חקלאיות מגיעות לנצילות אנרגטית גבוהה בהרבה מזו של הציידים לקטים, ומכאן ברור שלאותו שטח יש יכולת לתמוך באוכ' גדולה בהרבה מרגע שעוברים לחקלאות ,ומהרגע שהמהפיכה משתלטת – זהו תהליך חד כיווני ובלתי הפיך.
בהמשך לכך, ניתן לשאול מה יתרחש במפגש בין חברה של חקלאים לבין חברת ציידים.[2] ניתן להקביל זאת למפגש בין אריה לבין אפריקאי משבט המסאיה. במפגש כזה רב הסיכויים הם שהאריה יצא כמנצח; לעומת זאת במפגש בין עדר אריות לבין שבט מבני המסאיה, אין לאריות סכוי. כך גם במפגש בין חקלאים לציידים.
עדיין ניתן לשאול מדוע במקומות מסוימים הופיע הביות מוקדם יותר מאשר במקומות אחרים, וכאן אנו מגיעים ישירות לגורמים סביבתיים. יש כאן תלות ישירה באקלים, בסוג המסלע והקרקע ובמגוון הפאונה והפלורה.
אנו יודעים שישנם כמה מוקדי ביות נפרדים ובלתי תלויים (נהר האינדוס, הנהר הצהוב, הנילוס, מסופוטמיה, מרכז אמריקה, אנדים?) כשבכל אחד מהם יש שילוב של תכונות סביבתיות שאפשרו את הביות. מובן שיש יתרון לשטחים נרחבים שכן בהם בדרך כלל נמצא מגוון אקלימי וגיאומורפולוגי. גם למחסומים גיאוגרפים (מיצרים, יערות גשם, מדבריות) יש תפקיד חשוב בהקשר זה שכן הם יכולים להגדיל או לצמצם את המרחב. יש חשיבות רבה לציר המרכזי של השטח. לציר מזרח-מערב יש יתרון רב מכיוון שבתנועה לאורך ציר זה האקלים לא משתנה (לרוב) באופן קיצוני שכן אין חצייה של קווי רוחב מגדירי אקלים וההפך הוא הנכון לגבי ציר צפון-דרום (אירואסיה לעומת האמריקות). לעובדה זו יש השפעות מרחיקות לכת לגבי זרימת אוכלוסיה, ידע וטכנולוגיה, ולהפריה הדדית שנובעת מתנועה זו.
גורם נוסף ומשמעותי הוא גודל החברה ( וכאן באומרי חברה כוונתי גם למספר חברות שונות, כל עוד יש ביניהן זרימת מידע), שכן בחברות גדולות יש יותר רעיונות, המצאות, וניסיונות וכך קצב החידושים גדול בהרבה, ובחברות קטנות ההפך הוא הנכון, עד כדי כך שלפעמים יש נסיגה מידע ויכולות מצויות[3].
רוב המחלות האפידמיות מקורן בבעלי חיים עדריים, ומכאן שהאדם נחשף אליהם רק ב 10,000 השנים האחרונות (לאחר תחילת הביות). מובן שחברות חקלאיות נחשפו למחלות, נפגעו מהן, אך גם פיתחו חיסונים כנגדן (לפחות ברמת החברה). כשאוכ' לא מחוסנת פוגשת בחיידק מתחילה תמותה המונית (לדוג' % 9 לשנה בקנדה).
בחברות גדולות ישנה מחזוריות של התפרצויות ושכחה וחוזר חלילה, לעומת זאת בחברות קטנות מגיפה אחת יכולה למחות את כל השבט, ומכאן ברור שמחלות מדבקות הינן כלי נשק של חברות חקלאיות כנגד חברות נודדות. לאלו יש פחות סיכוי להדבק במחלות שכן אינן באות במגע עם בעלי חיים, אך אם כבר נוצר המגע השבט כולו יכול להימחק מעל פני האדמה.
ליונקים הגדולים ישנו תפקיד חשוב בפיתוח חברות, גם ככלי מלחמה וגם כעזר טכנולוגי (משאות, חקלאות וכו'). באמריקות, באוסטרליה וכו' אין בכלל יונקים גדולים. אנו מכירים גל של הכחדת היונקים הגדולים שהתרחש סביב העולם בסביבות 11,000 שנה לפני הספירה (בפלייסטוקן המאוחר). חלק מייחסים זאת לשנויים אקלימיים, אך אין לשכוח שאותם יונקים כבר עברו הרבה תק' קרח ובשלום. מדוע בכל זאת ?
מאוד יתכן שהסיבה נעוצה באדם עצמו. באירואסיה האדם התפתח מקדמת דנא במקביל ליונקים ולכן הם הלכו והסתגלו זה לזה, במעין מלחמה אבולוציונית. לעומת זאת לאמריקות האדם הגיע בפתאומיות דרך מיצר ברינג (13,000) כ"מוצר מוגמר" וליונקים שהתפתחו בלי קשר לאדם לא הייתה שום יכולת להתמודד עם יכולת הציד המתקדמת שרחש האדם באירואסיה, מה שהביא להכחדתם. מיותר לציין מה הנזק של אובדן היונקים הגדולים על התפתחות החברה. [4]
מובן ששתי חברות מקבילות שמתחילות מאותה נקודת התחלה, במידה ואחת תאמץ את החקלאות והשנייה תשמור על דרכיה המסורתיות, והמפגש הבא יתרחש רק לאחר זמן ממושך הרי שתוצאותיו ידועות מראש – לחברה החקלאית יהיה כח אדם גדול בהרבה, בריא וחזק יותר (אך נושא מחלות שיסכנו את החברה השניה), בעל ארגון פוליטי מורכב יותר, בעל כתב ובעל כלי נשק טובים יותר (כלי נשק \ ספינות) – התוצאה ברורה.
גורמים סביבתיים : 1. פלורה ופאונה והתאמה לביות 2. קצב התפשטות והגירה 3. קשרים בין יבשתיים 4. גודל האוכ' 5. צרי כיווניות ביבשות [מזרח – מערב שמאפשר נדידה וקשרים לעומת צפון – דרום שמקשה על קשרים בשל השתנות אקלימית מהירה בהתאם לקוי הרוחב. (לדוגמא – תפו"א לא הגיע מד. אמריקה למרכזה בשל הבדל זה)].
- - -
1 ריי קורצוייל רואה גם במהפכה החקלאית עצמה פיתוח טכנולוגי (ראו הגדרה מורחבת בספרו 'עידן המכונות החושבות' עמ' 33-31), ולטענתו במפגש בין שתי החברות החברה המתקדמת יותר מבחינה טכנולוגית היא זאת שתצא כמנצחת.
2 בחברת ציידים-לקטים התקיימו חבורות קטנות וניידות של 25 עד 40 איש, שלא גרו במבני קבע. הם ניזונו, כמו שאר בעלי החיים, מכל הבא ליד, ללא מניפולציה משמעותית של הסביבה.
3 ראו לדוגמא את המקרה של יפן: ג'יימס ס'. דייוויס, סיפורה של האנושות, עמ' 209-205.
4 בהקשר זה ניתן להסביר את העובדה התמוהה שבמרכז אמריקה התגלו צעצועי ילדים עם גלגל, אך הנ"ל לא מלאו שום צורך פרקטי. ההנחה היא שבעקבות החוסר המוחלט של בהמות עבודה, השימוש בגלגל לא היה כדאי.
